מוזיקה
פריז. חורף 1830. קרררררררררררררר…
כותרות הסרט מופעיות על רקע קטע מציור אימפרסיוניסטי. בעליית גג רעועה בפריס, מתלוננים הצייר מרצ’לו והמשורר רודולפו על הקור העז. רודולפו מחליט להקריב את דפי אחד המחזות שכתב כדי להדליק את התנור ולחמם מעט את חדרם הקפוא. לרגע קט נהנים השניים מהאש המחממת, אבל המזגן באולם הקולנוע ביס פלאנט, מפזר קור מקפיא. דפי המחזה בוערים מהר מדי והקהל, יחד עם אנשי הבוהמה בדירה הפריזאית הישנה, שוב קופאים מקור. ככה הסיפור מתחיל
הרבה מעבר לצלילים
שלומי שבן תופס את מקומו ליד הפסנתר החשמלי. שלמה גרוניך מגיש לו את המיקרופון ומכוון אותו למיקום המדוייק. לאחר מכן, הוא מצמיד את שתי כפות ידיו וקד קידה. מחווה של כבוד מהענק הותיק לענק הצעיר.
המופע המשותף של גרוניך ושבן היה אטרקציה יצירתית מרגשת. המוסיקה של שניהם נפלאה, אבל בעיני, היתה החוויה האנושית הרבה יותר נוגעת ללב. שלמה גרוניך הציג לראווה את המוסיקליות חסרת המעצורים
Musica Sacra בסביון
זמרי קולגיום בקונצרט מוסיקה יהודית וישראלית
מנצח ומנהל אמנותי: אבנר איתי
מועצת סביון מארחת את זמרי קולגיום, בקונצרט של מוסיקה יהודית וישראלית. זהו קונצרט - מיוחד, לקראת השתתפותם של זמרי קולגיום בפסטיבל .הפסטיבל Musica Sacra מתקיים ב- Marktoberdorf שבגרמניה, ומארח מופעי מוסיקה דתית ומסורתית המייצגים את הדתות השונות (איסלם, נצרות, יהדות, בודהיזם והינדואיזם). זמרי קולגיום נבחרו לייצג [...]
Musica Sacra Festival
פעם בשנתיים, למשך 6 ימים, הופך קמפוס האקדמיה למוסיקה ב-Marktoberdorf שבאזור באווריה שבגרמניה למקום מפגש של מוסיקה דתית מכל העולם שמטרתו ליצור היכרות והבנה בין בני התרבויות השונות. אנסמבלים מרחבי העולם מבצעים מוסיקה דתית המייצגת את האיסלם, הנצרות, היהדות, הבודהיזם וההינדואיזם במחול, מוסיקה קולית ותזמורתית.
11 האנסמבלים שנבחרו להופיע בפסטיבל השנה - כנסו לגלות..
הספר מסביליה חוזר לרחוב
גירסת קופסה לאופרה המשעשעת של רוסיני, בבימויה של מרים קלמנט
כותרת הכתבה הייתה צריכה להיות “הספר מסביליה בפח הזבל”, אבל חששתי שקוראים שלא יתעמקו בטקסט, יפרשו זאת, חס וחלילה, כביקורת קטלנית על הגרסה המקורית והמשעשעת. במהלך האופרה, מסתתרים הרוזן אלמויוה והספר בתוך פחי הזבל בחזית ביתו של ד”ר ברטולו. צופים לעבר זירת הפעולה (ביתו של ד”ר ברטולו וחדרה של רוזינה) ומתכננים כיצד לכבוש את היעד (רוזינה) ולהערים על האויב (ד”ר ברטולו).
ככה הסיפור מתחיל: בוקר. מוקדם. כמה אנשים עומדים בתור למרפאת השיניים של ד”ר ברטולו
הבכורה העולמית של האופרה הילד חולם
הילד חולם – עדיף שיתעורר
שני הורים ומיטת ילד. זה הכל. ההורים מתבוננים באהבה בילד הישן וברקע, תמונת וידאו ענקית של פני הילד החולם. מזיז ברכות את העפעפיים ומסובב קלות את ראשו כמו מתוך חלום. לא ידוע מה עובר בראשו של התינוק, אבל כשראשו מוקרן על מסך ברוחב של 20 מטרים, זה מרשים ומרגש.
1 בינואר 2010 - ויולטה לא מתה
לה טראוויאטה – מאת ג’וזפה ורדי
בהפקת האופרה המלכותית, בית האופרה המלכותי - קובנט גרדן
הקרנה במסגרת תכנית בראבו ב-YES Planet
בדרך כלל, הרופא מודיע למשרתת שלויולטה נותרו רק שעות מועטות. אלפרדו שמבין את גודל הקרבתה חוזר לפריז כדי לבקש את מחילתה. שניה של התעודדות, התעוררות ומיד אחריה ויולטה מתמוטת ומתה.
אבל ב-1 בינואר 2010, זה לא קרה.
שתי המערכות הראשונות באופרה האהובה של ורדי מקסימות. הבמאי ריצ’רד אייר יצר חללים כמעט קאמריים שבהם מתרחשת העלילה. ביתה של ויולטה (הגברת עם הקמליות מספרו של אלכסנדר דיומא) שבה היא עורכת מסיבה, מכילה את האורחים והמארחת וזהו. גם כשויולטה נשארת לבדה בחדר, הוא לא מאד גדול עליה. הבמאי מאפשר לנו להתקרב ממש עד פניהם של הזמרים ולראות כל העוויה שלהם. אנחנו נסחפים עם רגשותיהם ושוכחים בכלל שמדובר בהפקת אופרה על בימת קובנט גארדן בלונדון.
אופרה בקולנוע – חוויה מעולם אחר
בילדותי שמעתי המון אופרה. אבי, עליו השלום, נהג להשמיע אותה בקול רם ברחבי הבית ופשוט התרגלתי לאהוב אותה. אבל למי יש היום סבלנות לראות ולהקשיב למשהו, טוב ככל שיהיה, במשך 3 שעות?
שמעתי מחברים על תכנית Bravo של Yes Planet. לקח לי כמה שבועות להחליט שאולי באמת יש פה משהו טוב ובסופו של דבר הגעתי להקרנת הספר מסביליה בבימויו של אמיליו סאגי ובביצוע תיאטרו ריאל, בית האופרה המפורסם של מדריד. המנצח: ג’אנלואיג’י גלמטי.
