1 בינואר 2010 - ויולטה לא מתה
לה טראוויאטה – מאת ג’וזפה ורדי
בהפקת האופרה המלכותית, בית האופרה המלכותי - קובנט גרדן
הקרנה במסגרת תכנית בראבו ב-YES Planet
בדרך כלל, הרופא מודיע למשרתת שלויולטה נותרו רק שעות מועטות. אלפרדו שמבין את גודל הקרבתה חוזר לפריז כדי לבקש את מחילתה. שניה של התעודדות, התעוררות ומיד אחריה ויולטה מתמוטת ומתה.
אבל ב-1 בינואר 2010, זה לא קרה.
שתי המערכות הראשונות באופרה האהובה של ורדי מקסימות. הבמאי ריצ’רד אייר יצר חללים כמעט קאמריים שבהם מתרחשת העלילה. ביתה של ויולטה (הגברת עם הקמליות מספרו של אלכסנדר דיומא) שבה היא עורכת מסיבה, מכילה את האורחים והמארחת וזהו. גם כשויולטה נשארת לבדה בחדר, הוא לא מאד גדול עליה. הבמאי מאפשר לנו להתקרב ממש עד פניהם של הזמרים ולראות כל העוויה שלהם. אנחנו נסחפים עם רגשותיהם ושוכחים בכלל שמדובר בהפקת אופרה על בימת קובנט גארדן בלונדון.
